גשר לנגלואה של ואן גוך: היסטוריה וגרסאות

Le Pont de Langlois de Vincent van Gogh, version du Kröller-Müller Museum

וינסנט ואן גוך · ארל · מרץ 1888

גשר בארל, כמה ציורים

ואן גוך צייר את הגשר הנמשך של התעלה מארל לבוק באביב 1888. הגרסה עם עגלה ונשות כביסה שנשמרה במוזיאון קרולר-מולר מתוארכת לאמצע מרץ; גודלו 54 × 64 סמ.

הכותרת מציינת כמה קומפוזיציות, ואף לא ציור אחד. במכתב לתיאו בסביבות ה-16 במרץ 1888, תיאר ואן גוך את הגשר, השמים הכחולים והמים, הגדות הכתומות ונשות הכביסה. מדריך זה מייחד את הגרסאות ומסביר את הבחירות שלהן בפרספקטיבה ובצבע.

פונט דה לנגלואה מאת וינסנט ואן גוך, גרסה של מוזיאון קרולר-מולר
גרסה שצוירה בסביבות אמצע מרץ 1888, נשמרת כעת במוזיאון קרולר יאומולר: התעלה מובילה את העין לכיוון הגשר והמכונית הקטנה שחוצה אותו.
אמצע מרץ 1888היכרויות הגרסה של אוטרלו
54×64 סמשמן על בד, קמ 111.056
16 במרץתיאור נשלח לתיאו
מספר גרסאותציורים, רישומים, צבעי מים ורישומים

העבודה שלפני האגדה

סצנה מדויקת, לא פרובנס דמיוני

פונט דה לנגלואה F397, וינסנט ואן גוך, מוזיאון קרולר-מולר
גרסה F 397, אמצע מרץ 1888, מוזיאון קרולר-מולר. העגלה ונשות הכביסה הן אמות המידה של ההרכב הנלמד.

ה גשר לנגלואה אינו שם של ציור בודד, מבודד לחלוטין. הוא מציין מוטיב שאליו חזר וינסנט ואן גוך זמן קצר לאחר הגעתו לארל, בפברואר 1888. גשר עץ חוצה את התעלה מארל לבוק; בהתאם לגרסה, העגלה, הכביסה, הגדה, השמיים ונקודת המבט משתנים. חזרה זו אינה היסוס: היא מאפשרת לצייר לבחון מספר איזונים בין אדריכלות, מים, דמויות ואור.

הגרסה שנלקחה כאן כנקודת הציון העיקרית היא זו של מוזיאון קרולר שחר מולר באוטרלו. המוזיאון מתארך אותו לאמצע מרץ 1888, מזהה אותו כשמן על בד בגודל 54 × 64 סמ ונותן לו את המספר KM 111.056. קטלוג ההתכתבות משייך אותו ל-F 397 /JH 1368. הפניות אלו שימושיות מכיוון שכותרים צרפתיים, אנגליים, הולנדים או גרמניים משתנים מאוסף לאוסף.

במכתב לתיאו מיום 16 במרץ לערך, מתאר ואן גוך גשר עלייה, מכונית קטנה חתוכה משמים כחולים, נהר כחול לא פחות, גדות כתומות עם ירק וקבוצת שוטפות בכובעים ססגוניים. התיאור תואם היטב את הבד: הוא נותן בסיס דוקומנטרי מוצק לניתוח, אמין הרבה יותר מסיפור ששוחזר לאחר מעשה.

נקודת שיטה. מוזיאונים לא תמיד סופרים את הקבוצה באותה צורה. ה-Kroeller vuMüller מדבר על ארבעה ציורים, שני רישומים, צבעי מים וסקיצה; ה-Wallraf vuRichartz מעורר חמישה ציורים. לכן עדיף לדבר על קבוצה של גרסאות ומחקרים מאשר לכפות דמות אוניברסלית.
אמן

וינסנט ואן גוך

נולד ב-1853 בזונדרט, נפטר ב-1890 באובר-סור-אואז. הסדרה שייכת לתחילתה המכרעת של תקופתו הארלסיאנית.

נושא

גשר ותעלה

גשר עלייה מדרום לארל, נתיב מים, עגלה ונשים שעובדות על הגדה.

טכניקה

שמן על בד

בניית קווי מתאר, נגיעות מכוונות ויחסים משלימים ולא עיבוד צילומי.

שימור

אוטרלו

גרסה F 397 נשמרת במוזיאון קרולר גושמולר, באוסף חשוב של ואן גוך.

פברואר ומרץ 1888

בארל, הביטו לדרום עם זיכרון הצפון

גשר לנגלואה בארל, גרסה נוספת למוטיב מאת וינסנט ואן גוך
גרסה אחרת מהדקת את היחסים בין הגשר, המים והדמויות. הדפוס נשאר ניתן לזיהוי, אך החוויה המרחבית משתנה.

הדרום לא מוחק את הולנד

ואן גוך מגיע לארל אחרי כמעט שנתיים בפריז. הוא מחפש נושאים חדשים ואור ברור יותר, אבל הוא לא הופך פתאום לצייר בלי עבר. הגשר מזכיר יצירות הידראוליות הולנדיות; מוזיאון וולרף בוכריצ'רץ מתעקש בדיוק על התהודה הזו עם ארץ הולדתו. החידוש קשור פחות לנושא מאשר לדרך הכפפתו לאקלים הפרובנסלי.

במכתבו לאמיל ברנרד מה-18 במרץ, השווה ואן גוך את בהירות האווירה והשפעות הצבע להדפסים יפניים. הוא מעורר גופים של אזמרגד עשיר ומים כחולים, שקיעות כתומות חיוורות ושדות שנראים כחולים. התייחסות זו ליפן אינה חיקוי מילולי: היא מתארת חיפוש אחר משטחים ברורים, קווי מתאר פעילים ואקורדים כרומטיים מפושטים.

המוטיב מפגיש אפוא זיכרון של הצפון, חיי היומיום של ארל ותרבות של דימויים הניזונים מהדפסים יפניים.

ארלסהולנדג'אפוניזםקאנאל

פרספקטיבה · אלכסונית · מחזור

איך קומפוזיציה עושה את הציור צלב

הגרסה של אוטרלו נראית מיידית, ובכל זאת הארגון שלו מוסדר בקפידה. במכתב מ-16 במרץ, ואן גוך מצהיר כי השלים את שלושת לימודיו האחרונים תוך שימוש במסגרת הפרספקטיבה שלו. Wallraf variRichartz אומר שביקורות טכניות אפילו חשפו קווי עיפרון תחת הגרסה שלו. הספונטניות של המברשת נשענת אפוא על מסגרת מוכנה.

01

הערוץ האלכסוני

הגדה ורצועת המים מתחילות מהחזית ועולות לכיוון הגשר. אלכסון זה נותן עומק מבלי לסגור את הנוף בפרספקטיבה אקדמית נוקשה.

02

הגשר כסף

הניצבים האנכיים והזרועות האלכסוניות של המנגנון חותכים את השמים. העבודה הופכת בו זמנית לנושא, מסגרת פנימית ומעבר בין שני הבנקים.

03

העגלה הקטנה

מונח על הסינר, הוא הופך את הסולם לקריא ומכניס תנועה רוחבית. בלעדיו, הגשר יהיה מונומנטלי יותר אך פחות תוסס.

04

הכובסות

הקבוצה תופסת את הגדה הקדמית. צלליות צבעוניות וכיסויי ראש מאטים את מהלך העין ומעניקים משקל אנושי לחלל.

05

השמיים הפתוחים

החוף הכחול הגדול מאפשר למכניקה המורכבת של הגשר לנשום. זה גם מעצים את הניגוד עם העצים הצהובים והגדות הכתומות.

06

קווי מתאר פעילים

הציור לא רק מפריד בין הצורות: הוא מחבר קורות, גלגלים, קצה וצלליות ברשת גרפית הניתנת לקריאה מיד.

כחול · צהוב · כתום · ירוק

צבע לא ממלא את הציור: הוא בונה אור

גשר לנגלואה מאת וינסנט ואן גוך, גרסה הקשורה לאוסף מוזיאון ואן גוך
בגרסה זו, גוף המים ובניית הגשר מאזנים זה את זה בצורה שונה. השוואת רפרודוקציות מונעת בלבול בין הפלטות והפורמטים שלהן.
פרט קצוץ של הבנק ב-Le Pont de Langlois של ואן גוך
פרט הגדה: הנגיעות הצהובות והירוקות עוקבות אחר צורת הארץ.

משלים מאורגנים

כחול השמים והמים מגיב לצהובים של העץ ולתפוזים של הגדות. צבעים משלימים אלה מגבירים הדדית את עוצמתם. הם אינם מבקשים לשחזר מדידה מדעית של אור: הם משקפים את מה שהצייר רוצה להפוך למורגש, בפרט את חדות האוויר וחום הקרקע.

הירוקים מונעים מהסצנה להצטמצם לאופוזיציה בינארית. הם מבטיחים את המעבר בין מים, צמחייה ואדמה. התווים האדומים, הוורודים או הלבנים הקטנים של הבגדים מעבירים את תשומת הלב לדמויות. בסקיצה המצורפת למכתב מיום 18 במרץ, ואן גוך אף כלל אינדיקציות כמו צהוב, לילך, ורוד, אמרלד, ירוק, אוקר צהוב, כתום, אדום וקרמין: הצבע מחושב מההכנה.

המפתח עוקב אחר החומרים. היא יכולה לשכב במים, להדק בדשא, להדגיש את הגיאומטריה של הגשר, או להתמקד בצלליות. רפרודוקציה משכנעת חייבת לשמר את שינויי הכיוון הללו. אימפסטו אחיד שהוצב בכל מקום ייתן הקלה, אבל ימחק את ההיגיון הספציפי של כל אזור.

צהוב עובד כי הוא ממוסגר על ידי בלוז ומתמתן על ידי אדמה. רווי מדי, זה יהפוך את הגשר למלאכותי; מוחלש מדי, הוא ישלול מהתמונה את ציר האור שלו.

משליםמפתחות מכווניםניגודיםעניין

דמויות וחיי היומיום

הכובסות: מוטיב נצפה, לא תפאורה פולקלורית

במכתב לתיאו, ואן גוך אינו מתאר בעילום שם כמה כתמי צבע. הוא מבחין בקבוצה של כובסות, בחולצות שלהן ובכובעים הרב-צבעוניים שלהן. הבהרה זו מאשרת שהדמויות משתתפות באופן מלא בפרויקט הציורי. הם הקימו את הגשר במקום משומש, שבו מסתובבים אנשים, פשתן ועגלה.

יהיה מפתה להפוך את הנשים הללו לסמלים מפורטים של החברה הארלסיאנית, אך המקורות הזמינים אינם מצדיקים את כל הסיפורים שניתן לייחס להן. הציור מאפשר התבוננות בטוחה יותר: התנוחות הנמוכות שלהם מנוגדות לאנכי הגשר; הצבעים שלהם מנקדים את הגדה; עבודתם מאטה את החצייה המהירה שהציעה העגלה. אדריכלות ופעילות אנושית מגיבות זו לזו מבלי שאחת משמשת רקע פשוט לשנייה.

נוכחות זו מבדילה גם את גרסה F 397 ממחקרים מסוימים אחרים של הגשר. בהתאם למסגור, ואן גוך מזיז, מצמצם או מחליף את הדמויות. הסדרה מראה אפוא כיצד אותה עבודה יכולה להפוך לנוף, סצנת עבודה, מחקר צבע או צללית כמעט סמלית. עבור הצופה, השוואת הפערים הללו היא אינפורמטיבית יותר מאשר חיפוש אחר גרסה סופית כביכול.

להסתכל ברפרודוקציה. צלליות צריכות להישאר קטנות אך קריאות. אם הם מפורטים מדי, הם שולטים באופן מלאכותי בנוף; אם הם נעלמים לתוך מסה אפלה, האיזון של החזית אובד.

משפחה של יצירות

מדוע כמה "פונט דה לנגלואה" אינם אותו ציור

כותרות מתורגמות מבלבלות: גשר בארל, הגשר המתרומם, גשר לנגלואה או גשר לנגלואה בארל עשוי להתייחס לקומפוזיציות שונות. התאריך, המספר הקטלוגי, הממדים והמוזיאון הם המדדים הטובים ביותר.

גרסה או קבוצה ציוני דרך קומפוזיציה שימור
F 397 /JH 1368 אמצע מרץ 1888, שמן על בד, 54 × 64 סמ, KM 111.056. תעלה אלכסונית, גשר צהוב, עגלה על הסיפון ושטיפות בחזית. מוזיאון קרולר voiMüller, אוטרלו.
גרסה של מוזיאון ואן גוך מרץ 1888, שמן על בד; לעתים קרובות כותרת גשר לנגלואה. מסגור והפצה שונים של בנקים; הדפוס נשאר קריא אך האיזון המרחבי משתנה. מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם.
גרסת קלן 1888, שמן על בד, 49.5 × 64.5 סמ, WRM 1197. ארגון אחר של הגשר; קווי עיפרון מתחת לצבע מתעדים את ההכנה. Wallraf voin מוזיאון ריצ'רץ, קלן.
רישומים, צבעי מים ורישומים יצירות נלוות מאביב 1888, כולל הסקיצה שנשלחה לאמיל ברנרד ב-18 במרץ. הם מבודדים את הציור, סימוני הצבע או מצב אחר המופיע סביב הגשר. מספר אוספים ציבוריים ופרטיים.

אי ההסכמה בין "ארבעה" ל"חמישה" נובעת מהגדרת הקורפוס. הוא מזמין אותך לזהות כל עבודה עם הנתונים שלה. עבור רכישה, זהירות זו נמנעת מהזמנת גרסה מתוך מחשבה על קבלת הצבעים, המסגור או התווים של אחר.

מתבנית לסדרה

חמישה אמות מידה לעקוב אחר אביב 1888

20 בפברואר.

הגעה

ואן גוך חזר לארל לאחר שהותו בפריז והחל לעבוד למרות מזג האוויר המשתנה.

אמצע מרץ

קנבס ראשון

גרסת F 397 עם עגלה ונשות כביסה מתוארכת לאמצע החודש על ידי Kroeller buxMüller.

16 במרץ

מכתב לתיאו

הוא מתאר את השמים הכחולים והמים, הגדות הכתומות, הגשר, המכונית והכובעים הרב-צבעוניים.

18 במרץ

מכתב לברנרד

הוא מצרף סקיצה, מעורר מים אזמרגד וכחולים וכן את השפעת ההדפסים היפניים.

אביב

וריאציות

ציורים, רישומים וצבעי מים משנים את נקודת המבט, הדמויות והסכם הצבע.

פונט דה לנגלואה מאת וינסנט ואן גוך, גרסה של מוזיאון קרולר-מולר
רמז חזותי

הגשר, העגלה והשוטפות

גרסת F397 מאפשרת לך למצוא את האלמנטים המתוארים במדדים של אביב 1888.

ציר הזמן הזה מקרב את העבודה לעבודתו בפועל של ואן גוך. הוא מציג צייר שמתבונן, בונה, כותב, משווה ולוקח. המיתוס של מחווה בלתי מבוקרת דוהה מול תרגול מתודי, המסוגל להשתמש במסגרת של פרספקטיבה תוך חתירה לאקספרסיביות חדשה של צבע.

היכן להציג ולתעד גרסאות

שלושה מוזיאונים חיוניים כדי לא לבלבל אותם יותר

מוזיאון קרולר גושמולר שומר על הגרסה עם תעלה אלכסונית, עגלה ונשות כביסה המשמשות כחוט המשותף של מדריך זה. הודעתו נותנת תיארוך, מידות, מספר מלאי וניתוח קצר של ההרכב. זהו הדף שייפתח ראשון לזיהוי F 397.

מוזיאון ואן גוך באמסטרדם משמר ציור נוסף של הגשר ובעיקר את האוסף הגדול ביותר של יצירות ומסמכים של האמן. הקטלוג ועריכת המכתבים המדעיים שלו מאפשרים לחבר טבלאות, סקיצות, תאריכים והתכתבויות. למוזיאון וולרף בוצ'יצ'רץ בקלן יש את חלקו הגשר המתרומם, WRM 1197, ומסביר את השימוש במסגרת הפרספקטיבה כמו גם את עקבות הציור הבסיסיים.

השוואת הודעות אלה מזכירה לנו שכותרת משותפת יכולה לכסות מספר אובייקטים. לפני ביקור, תמיד לבדוק אם העבודה מוצגת.

אוטרלו

קרולר גושמולר

גרסה F 397, 54 × 64 סמ, KM 111.056; קומפוזיציה דינמית המונחה על ידי האלכסון של הערוץ.

אמסטרדם

מוזיאון ואן גוך

גרסה נוספת של הגשר, האותיות ומערכת יוצאת דופן להבנת התקופה הארלסיאנית.

קלן

Wallraf daiRichartz

הגשר המתרומם, 49.5 × 64.5 סמ, WRM 1197; פרספקטיבה מתועדת הכנה.

ארלס

הטריטוריה

התעלה ועבודותיה מספקות את ההקשר הטופוגרפי, אך הציורים נותרו קונסטרוקציות ציוריות.

פורמט · קיר · מסגרת · תאורה

התקן את Pont de Langlois מבלי לחנוק את האור שלו

גשר טרינקטייל מאת וינסנט ואן גוך, הנוף האורבני של ארל
פונט דה טרינקטייל מציע קונטרפונקט אורבני: אותה עיר, ארכיטקטורה שונה וקצב שונה. השוואה זה עוזר להבהיר את האווירה הרצויה.
פרט קצוץ של המים והרציף ב-Le Pont de Trinquetaille של ואן גוך
פרט של המזח והמים: הנגיעות הכחולות, הצהובות והסגולות מחייה את החזית.

נוף אנרגטי, אבל לא צעקני

כחול וצהוב יוצרים מוקד חד בסלון, במשרד או בכניסה. על קיר לבן, חול או אפור חם, הבד שומר על רעננותו מבלי להיראות קר. רקע כחול עמוק יכול לעבוד בחדר גדול, כל עוד התאורה עדיין הופכת את הגדות והדמויות לקריאים.

שמור על יחס רוחב לגובה של הגרסה שנבחרה. הארכת הבד למילוי חלל מעוותת את שיפוע הגדות ואת המכניקה של הגשר. מעל רהיט, רוחב המקביל לכשני שליש מאותו רהיט מביא לרוב למכלול יציב; עם זאת, בדוק את הפורמט עם נייר לפני ההזמנה.

מסגרת עץ אלון בהיר מזכירה את עץ הגשר; פרופיל שחור או ברונזה עדין מאוד מחזק את העיצוב. הימנע מיציקה כבדה, זהב ומעוטרת אם היא מתחרה בצהוב של הקומפוזיציה. עבור קנבס ללא מסגרת, דרוש גימור קצה מפורסם ומסגרת עמוקה מספיק כדי להישאר ישרה.

אור מלמעלה עם מקור מפוזר, ללא אור שמש ישיר. אור חם מדי הופך את השמים לצהובים; כתם קרוב מדי מוציא כל השתקפות של הלכה. האידיאל הוא אור יציב, רחוק מספיק כדי לחבק את כל פני השטח.

קיר אוריחס נשמרעץ טבעיאור מפוזר

אוספי חנויות מאומתים

חקור את ואן גוך לפי תקופה, מוזיאון ונושא

האוספים הפעילים הללו מרחיבים ישירות את המאמר: הם מפגישים את יצירותיו של ארל, את הכספים של שני מוזיאונים, את הנופים עם הגשרים ואת ההקשר הפוסט-אימפרסיוניסטי.

שאלות נפוצות

גשר לנגלואה בשמונה תשובות מדויקות

מתי צייר ואן גוך את לה פונט דה לנגלואה?

הגרסה ממוזיאון קרולר בוגמולר מתוארכת לאמצע מרץ 1888, שבועות ספורים לאחר הגעתו של ואן גוך לארל. גרסאות ומחקרים אחרים שייכים לאותו מעיין.

היכן נמצא הציור המקורי?

אין מקור אחד תחת הכותרת הזו. גרסה F 397 /JH 1368 נמצאת במוזיאון Kroeller kaumüller באוטרלו; גרסאות אחרות נשמרות במיוחד במוזיאון ואן גוך באמסטרדם ובמוזיאון Wallraf kaumrichartz בקלן.

כמה גרסאות של פונט דה לנגלואה יש?

המספר משתנה בהתאם לעבודות הכלולות: מוזיאון קרולר-מולר מזכיר ארבעה ציורים, שני רישומים, צבעי מים וסקיצה; מוזיאון וולרף-ריצ'רץ מזכיר חמישה ציורים של המוטיב. השווה את המוזיאון, המידות והמספר הקטלוגי של כל גרסה.

מדוע הגשר מזכיר את הולנד?

הגשר המתרומם ונוף התעלה יכולים לעורר עבור ואן גוך את העבודות ההידראוליות של מדינת הולדתו. בארל הוא משלב את הזיכרון הזה של הצפון עם האור והצבעים של פרובנס.

איזה תפקיד ממלאים הדפסים יפניים?

ואן גוך עצמו משלב את בהירות האווירה, המים הצבעוניים ואפקטים דרומיים מסוימים עם הדפסים יפניים. ניתן לראות את השפעתם בקווי המתאר, במשטחים הפשוטים ובמסגור, מבלי שזו תהיה העתקה ישירה.

למה נשות הכביסה חשובות?

הם מעגנים את הגשר בפעילות יומיומית, נותנים קנה מידה ומאזנים את האלכסון של התעלה. הבגדים שלהם גם מביאים פתקים צבעוניים קטנים לחזית.

איזה פורמט עלי לבחור לשעתוק?

שמרו על הפרופורציות של הגרסה שנבחרה ומדדו את הקיר ביחס לרהיט שמתחת. מסגור הגשר תומך בפורמט אופקי בינוני או רחב, בתנאי שנשמר רתיעה מספקת.

איך לזהות רבייה נאמנה?

תחילה בדוק את גרסת הייחוס, יחס רוחב לגובה ומקום הדמות. לאחר מכן התבונן ביחסים בין כחול, צהוב, כתום וירוק, כמו גם את כיוון המפתחות: התבליט לא צריך להיות אחיד.

ראה רגע לפני הבחירה

הגשר מפורסם; הגרסה המדויקת עושה את כל ההבדל

החזרה למכתבים והודעות מוזיאליות חושפת יצירה פחות אגדית ויותר מרתקת: בנויה בשיטתיות, לקוחה מכמה זוויות ומתוחה בין הזיכרון ההולנדי, הצבע הפרובנסלי ותרבות הדימוי היפנית.

גלה את גרסת קרולר של מולר

0 תגובות

כתיבת תגובה

לתשומת ליבך, התגובות צריכות לקבל אישור לפני פרסומן.