וינסנט ואן גוך · ארל · מרץ 1888
גשר בארל, כמה ציורים
ואן גוך צייר את הגשר הנמשך של התעלה מארל לבוק באביב 1888. הגרסה עם עגלה ונשות כביסה שנשמרה במוזיאון קרולר-מולר מתוארכת לאמצע מרץ; גודלו 54 × 64 סמ.
הכותרת מציינת כמה קומפוזיציות, ואף לא ציור אחד. במכתב לתיאו בסביבות ה-16 במרץ 1888, תיאר ואן גוך את הגשר, השמים הכחולים והמים, הגדות הכתומות ונשות הכביסה. מדריך זה מייחד את הגרסאות ומסביר את הבחירות שלהן בפרספקטיבה ובצבע.

העבודה שלפני האגדה
סצנה מדויקת, לא פרובנס דמיוני

ה גשר לנגלואה אינו שם של ציור בודד, מבודד לחלוטין. הוא מציין מוטיב שאליו חזר וינסנט ואן גוך זמן קצר לאחר הגעתו לארל, בפברואר 1888. גשר עץ חוצה את התעלה מארל לבוק; בהתאם לגרסה, העגלה, הכביסה, הגדה, השמיים ונקודת המבט משתנים. חזרה זו אינה היסוס: היא מאפשרת לצייר לבחון מספר איזונים בין אדריכלות, מים, דמויות ואור.
הגרסה שנלקחה כאן כנקודת הציון העיקרית היא זו של מוזיאון קרולר שחר מולר באוטרלו. המוזיאון מתארך אותו לאמצע מרץ 1888, מזהה אותו כשמן על בד בגודל 54 × 64 סמ ונותן לו את המספר KM 111.056. קטלוג ההתכתבות משייך אותו ל-F 397 /JH 1368. הפניות אלו שימושיות מכיוון שכותרים צרפתיים, אנגליים, הולנדים או גרמניים משתנים מאוסף לאוסף.
במכתב לתיאו מיום 16 במרץ לערך, מתאר ואן גוך גשר עלייה, מכונית קטנה חתוכה משמים כחולים, נהר כחול לא פחות, גדות כתומות עם ירק וקבוצת שוטפות בכובעים ססגוניים. התיאור תואם היטב את הבד: הוא נותן בסיס דוקומנטרי מוצק לניתוח, אמין הרבה יותר מסיפור ששוחזר לאחר מעשה.
וינסנט ואן גוך
נולד ב-1853 בזונדרט, נפטר ב-1890 באובר-סור-אואז. הסדרה שייכת לתחילתה המכרעת של תקופתו הארלסיאנית.
גשר ותעלה
גשר עלייה מדרום לארל, נתיב מים, עגלה ונשים שעובדות על הגדה.
שמן על בד
בניית קווי מתאר, נגיעות מכוונות ויחסים משלימים ולא עיבוד צילומי.
אוטרלו
גרסה F 397 נשמרת במוזיאון קרולר גושמולר, באוסף חשוב של ואן גוך.
פברואר ומרץ 1888
בארל, הביטו לדרום עם זיכרון הצפון

הדרום לא מוחק את הולנד
ואן גוך מגיע לארל אחרי כמעט שנתיים בפריז. הוא מחפש נושאים חדשים ואור ברור יותר, אבל הוא לא הופך פתאום לצייר בלי עבר. הגשר מזכיר יצירות הידראוליות הולנדיות; מוזיאון וולרף בוכריצ'רץ מתעקש בדיוק על התהודה הזו עם ארץ הולדתו. החידוש קשור פחות לנושא מאשר לדרך הכפפתו לאקלים הפרובנסלי.
במכתבו לאמיל ברנרד מה-18 במרץ, השווה ואן גוך את בהירות האווירה והשפעות הצבע להדפסים יפניים. הוא מעורר גופים של אזמרגד עשיר ומים כחולים, שקיעות כתומות חיוורות ושדות שנראים כחולים. התייחסות זו ליפן אינה חיקוי מילולי: היא מתארת חיפוש אחר משטחים ברורים, קווי מתאר פעילים ואקורדים כרומטיים מפושטים.
המוטיב מפגיש אפוא זיכרון של הצפון, חיי היומיום של ארל ותרבות של דימויים הניזונים מהדפסים יפניים.
פרספקטיבה · אלכסונית · מחזור
איך קומפוזיציה עושה את הציור צלב
הגרסה של אוטרלו נראית מיידית, ובכל זאת הארגון שלו מוסדר בקפידה. במכתב מ-16 במרץ, ואן גוך מצהיר כי השלים את שלושת לימודיו האחרונים תוך שימוש במסגרת הפרספקטיבה שלו. Wallraf variRichartz אומר שביקורות טכניות אפילו חשפו קווי עיפרון תחת הגרסה שלו. הספונטניות של המברשת נשענת אפוא על מסגרת מוכנה.
הערוץ האלכסוני
הגדה ורצועת המים מתחילות מהחזית ועולות לכיוון הגשר. אלכסון זה נותן עומק מבלי לסגור את הנוף בפרספקטיבה אקדמית נוקשה.
הגשר כסף
הניצבים האנכיים והזרועות האלכסוניות של המנגנון חותכים את השמים. העבודה הופכת בו זמנית לנושא, מסגרת פנימית ומעבר בין שני הבנקים.
העגלה הקטנה
מונח על הסינר, הוא הופך את הסולם לקריא ומכניס תנועה רוחבית. בלעדיו, הגשר יהיה מונומנטלי יותר אך פחות תוסס.
הכובסות
הקבוצה תופסת את הגדה הקדמית. צלליות צבעוניות וכיסויי ראש מאטים את מהלך העין ומעניקים משקל אנושי לחלל.
השמיים הפתוחים
החוף הכחול הגדול מאפשר למכניקה המורכבת של הגשר לנשום. זה גם מעצים את הניגוד עם העצים הצהובים והגדות הכתומות.
קווי מתאר פעילים
הציור לא רק מפריד בין הצורות: הוא מחבר קורות, גלגלים, קצה וצלליות ברשת גרפית הניתנת לקריאה מיד.
כחול · צהוב · כתום · ירוק
צבע לא ממלא את הציור: הוא בונה אור


משלים מאורגנים
כחול השמים והמים מגיב לצהובים של העץ ולתפוזים של הגדות. צבעים משלימים אלה מגבירים הדדית את עוצמתם. הם אינם מבקשים לשחזר מדידה מדעית של אור: הם משקפים את מה שהצייר רוצה להפוך למורגש, בפרט את חדות האוויר וחום הקרקע.
הירוקים מונעים מהסצנה להצטמצם לאופוזיציה בינארית. הם מבטיחים את המעבר בין מים, צמחייה ואדמה. התווים האדומים, הוורודים או הלבנים הקטנים של הבגדים מעבירים את תשומת הלב לדמויות. בסקיצה המצורפת למכתב מיום 18 במרץ, ואן גוך אף כלל אינדיקציות כמו צהוב, לילך, ורוד, אמרלד, ירוק, אוקר צהוב, כתום, אדום וקרמין: הצבע מחושב מההכנה.
המפתח עוקב אחר החומרים. היא יכולה לשכב במים, להדק בדשא, להדגיש את הגיאומטריה של הגשר, או להתמקד בצלליות. רפרודוקציה משכנעת חייבת לשמר את שינויי הכיוון הללו. אימפסטו אחיד שהוצב בכל מקום ייתן הקלה, אבל ימחק את ההיגיון הספציפי של כל אזור.
צהוב עובד כי הוא ממוסגר על ידי בלוז ומתמתן על ידי אדמה. רווי מדי, זה יהפוך את הגשר למלאכותי; מוחלש מדי, הוא ישלול מהתמונה את ציר האור שלו.
דמויות וחיי היומיום
הכובסות: מוטיב נצפה, לא תפאורה פולקלורית
במכתב לתיאו, ואן גוך אינו מתאר בעילום שם כמה כתמי צבע. הוא מבחין בקבוצה של כובסות, בחולצות שלהן ובכובעים הרב-צבעוניים שלהן. הבהרה זו מאשרת שהדמויות משתתפות באופן מלא בפרויקט הציורי. הם הקימו את הגשר במקום משומש, שבו מסתובבים אנשים, פשתן ועגלה.
יהיה מפתה להפוך את הנשים הללו לסמלים מפורטים של החברה הארלסיאנית, אך המקורות הזמינים אינם מצדיקים את כל הסיפורים שניתן לייחס להן. הציור מאפשר התבוננות בטוחה יותר: התנוחות הנמוכות שלהם מנוגדות לאנכי הגשר; הצבעים שלהם מנקדים את הגדה; עבודתם מאטה את החצייה המהירה שהציעה העגלה. אדריכלות ופעילות אנושית מגיבות זו לזו מבלי שאחת משמשת רקע פשוט לשנייה.
נוכחות זו מבדילה גם את גרסה F 397 ממחקרים מסוימים אחרים של הגשר. בהתאם למסגור, ואן גוך מזיז, מצמצם או מחליף את הדמויות. הסדרה מראה אפוא כיצד אותה עבודה יכולה להפוך לנוף, סצנת עבודה, מחקר צבע או צללית כמעט סמלית. עבור הצופה, השוואת הפערים הללו היא אינפורמטיבית יותר מאשר חיפוש אחר גרסה סופית כביכול.
משפחה של יצירות
מדוע כמה "פונט דה לנגלואה" אינם אותו ציור
כותרות מתורגמות מבלבלות: גשר בארל, הגשר המתרומם, גשר לנגלואה או גשר לנגלואה בארל עשוי להתייחס לקומפוזיציות שונות. התאריך, המספר הקטלוגי, הממדים והמוזיאון הם המדדים הטובים ביותר.
| גרסה או קבוצה | ציוני דרך | קומפוזיציה | שימור |
|---|---|---|---|
| F 397 /JH 1368 | אמצע מרץ 1888, שמן על בד, 54 × 64 סמ, KM 111.056. | תעלה אלכסונית, גשר צהוב, עגלה על הסיפון ושטיפות בחזית. | מוזיאון קרולר voiMüller, אוטרלו. |
| גרסה של מוזיאון ואן גוך | מרץ 1888, שמן על בד; לעתים קרובות כותרת גשר לנגלואה. | מסגור והפצה שונים של בנקים; הדפוס נשאר קריא אך האיזון המרחבי משתנה. | מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם. |
| גרסת קלן | 1888, שמן על בד, 49.5 × 64.5 סמ, WRM 1197. | ארגון אחר של הגשר; קווי עיפרון מתחת לצבע מתעדים את ההכנה. | Wallraf voin מוזיאון ריצ'רץ, קלן. |
| רישומים, צבעי מים ורישומים | יצירות נלוות מאביב 1888, כולל הסקיצה שנשלחה לאמיל ברנרד ב-18 במרץ. | הם מבודדים את הציור, סימוני הצבע או מצב אחר המופיע סביב הגשר. | מספר אוספים ציבוריים ופרטיים. |
אי ההסכמה בין "ארבעה" ל"חמישה" נובעת מהגדרת הקורפוס. הוא מזמין אותך לזהות כל עבודה עם הנתונים שלה. עבור רכישה, זהירות זו נמנעת מהזמנת גרסה מתוך מחשבה על קבלת הצבעים, המסגור או התווים של אחר.
מתבנית לסדרה
חמישה אמות מידה לעקוב אחר אביב 1888
הגעה
ואן גוך חזר לארל לאחר שהותו בפריז והחל לעבוד למרות מזג האוויר המשתנה.
קנבס ראשון
גרסת F 397 עם עגלה ונשות כביסה מתוארכת לאמצע החודש על ידי Kroeller buxMüller.
מכתב לתיאו
הוא מתאר את השמים הכחולים והמים, הגדות הכתומות, הגשר, המכונית והכובעים הרב-צבעוניים.
מכתב לברנרד
הוא מצרף סקיצה, מעורר מים אזמרגד וכחולים וכן את השפעת ההדפסים היפניים.
וריאציות
ציורים, רישומים וצבעי מים משנים את נקודת המבט, הדמויות והסכם הצבע.

הגשר, העגלה והשוטפות
גרסת F397 מאפשרת לך למצוא את האלמנטים המתוארים במדדים של אביב 1888.
ציר הזמן הזה מקרב את העבודה לעבודתו בפועל של ואן גוך. הוא מציג צייר שמתבונן, בונה, כותב, משווה ולוקח. המיתוס של מחווה בלתי מבוקרת דוהה מול תרגול מתודי, המסוגל להשתמש במסגרת של פרספקטיבה תוך חתירה לאקספרסיביות חדשה של צבע.
היכן להציג ולתעד גרסאות
שלושה מוזיאונים חיוניים כדי לא לבלבל אותם יותר
מוזיאון קרולר גושמולר שומר על הגרסה עם תעלה אלכסונית, עגלה ונשות כביסה המשמשות כחוט המשותף של מדריך זה. הודעתו נותנת תיארוך, מידות, מספר מלאי וניתוח קצר של ההרכב. זהו הדף שייפתח ראשון לזיהוי F 397.
מוזיאון ואן גוך באמסטרדם משמר ציור נוסף של הגשר ובעיקר את האוסף הגדול ביותר של יצירות ומסמכים של האמן. הקטלוג ועריכת המכתבים המדעיים שלו מאפשרים לחבר טבלאות, סקיצות, תאריכים והתכתבויות. למוזיאון וולרף בוצ'יצ'רץ בקלן יש את חלקו הגשר המתרומם, WRM 1197, ומסביר את השימוש במסגרת הפרספקטיבה כמו גם את עקבות הציור הבסיסיים.
השוואת הודעות אלה מזכירה לנו שכותרת משותפת יכולה לכסות מספר אובייקטים. לפני ביקור, תמיד לבדוק אם העבודה מוצגת.
קרולר גושמולר
גרסה F 397, 54 × 64 סמ, KM 111.056; קומפוזיציה דינמית המונחה על ידי האלכסון של הערוץ.
מוזיאון ואן גוך
גרסה נוספת של הגשר, האותיות ומערכת יוצאת דופן להבנת התקופה הארלסיאנית.
Wallraf daiRichartz
הגשר המתרומם, 49.5 × 64.5 סמ, WRM 1197; פרספקטיבה מתועדת הכנה.
הטריטוריה
התעלה ועבודותיה מספקות את ההקשר הטופוגרפי, אך הציורים נותרו קונסטרוקציות ציוריות.
פורמט · קיר · מסגרת · תאורה
התקן את Pont de Langlois מבלי לחנוק את האור שלו


נוף אנרגטי, אבל לא צעקני
כחול וצהוב יוצרים מוקד חד בסלון, במשרד או בכניסה. על קיר לבן, חול או אפור חם, הבד שומר על רעננותו מבלי להיראות קר. רקע כחול עמוק יכול לעבוד בחדר גדול, כל עוד התאורה עדיין הופכת את הגדות והדמויות לקריאים.
שמור על יחס רוחב לגובה של הגרסה שנבחרה. הארכת הבד למילוי חלל מעוותת את שיפוע הגדות ואת המכניקה של הגשר. מעל רהיט, רוחב המקביל לכשני שליש מאותו רהיט מביא לרוב למכלול יציב; עם זאת, בדוק את הפורמט עם נייר לפני ההזמנה.
מסגרת עץ אלון בהיר מזכירה את עץ הגשר; פרופיל שחור או ברונזה עדין מאוד מחזק את העיצוב. הימנע מיציקה כבדה, זהב ומעוטרת אם היא מתחרה בצהוב של הקומפוזיציה. עבור קנבס ללא מסגרת, דרוש גימור קצה מפורסם ומסגרת עמוקה מספיק כדי להישאר ישרה.
אור מלמעלה עם מקור מפוזר, ללא אור שמש ישיר. אור חם מדי הופך את השמים לצהובים; כתם קרוב מדי מוציא כל השתקפות של הלכה. האידיאל הוא אור יציב, רחוק מספיק כדי לחבק את כל פני השטח.
מוצרים פעילים מאומתים בחנות
בחר את הגרסה הנכונה לפני בחירת הגודל
שלושת המוצרים הראשונים תואמים לקומפוזיציות נפרדות של מוטיב לנגלואה. הרביעי מרחיב את ההשוואה לגשר אחר בארל. תסתכל תחילה על המסגור והדמויות, ואז רק על הפורמט המוצע.

גשר לנגלואה
הקומפוזיציה עם עגלה, שוטפות, תעלה אלכסונית ושמים כחולים גדולים נלמדת במדריך זה.

גשר לנגלואה
מסגור שונה כדי להשוות את המקום של מים, גשר וגדות.

גשר לנגלואה בארל
ארגון נוסף של הדמויות, הבנק וצללית הגשר.

גשר טרינקטייל
קונטרפונקט עירוני יותר להשוואה בין הבנייה המרחבית של ואן גוך בארל.
אוספי חנויות מאומתים
חקור את ואן גוך לפי תקופה, מוזיאון ונושא
האוספים הפעילים הללו מרחיבים ישירות את המאמר: הם מפגישים את יצירותיו של ארל, את הכספים של שני מוזיאונים, את הנופים עם הגשרים ואת ההקשר הפוסט-אימפרסיוניסטי.

ואן גוך Arles
גשרים, פרדסים, בתי קפה, פורטרטים ונופים שצוירו בתקופה הארלסיאנית.

מוזיאון קרולר גושמולר
מצא ציורים הקשורים לאוסף של אוטרלו, כולל הגרסה המרכזית של מדריך זה.

מוזיאון ואן גוך
מבחר המקושר ליצירות שנשמרו באוסף אמסטרדם הגדול.

וינסנט ואן גוך
כל הקטלוג המוקדש לצייר, מהולנד ועד אובר-סור-אואז.

נופים עם גשרים
השווה גשרים, גשרים להולכי רגל, רציפים וארכיטקטורה שחוצה את הנוף.

נופים של פרובנס והים התיכון
פלטות ברורות, ארצות חמות ואופקים דרומיים סביב מספר אמנים.

פוסט jauneאימפרסיוניזם
ואן גוך, סזאן, גוגן ומחקרים אחרים שחורגים מהדפסה אופטית.

ג'אפוניזם
הרחב את השפעת ההדפסים על מסגור, קווי מתאר ומשטחים צבעוניים.
הפניות מוסדיות
ארבעה מקורות לבדיקת תאריכים, גרסאות ושיטה
ניתוחי הקומפוזיציה המוצעים כאן מבוססים על תצפית; נתוני אובייקט ועובדות היסטוריות מקושרים לרישומי מוזיאון ולעריכה מדעית של התכתבות.
מוזיאון קרולר גושמולר
תאריך, טכניקה, מידות, מלאי והרכב של גרסה F 397.
מכתב 585 · 16 במרץ 1888מכתבי ואן גוך
תיאור הגשר, העגלה, המים, הגדות, הכביסה ומסגרת הפרספקטיבה.
קטלוגמוזיאון ואן גוך
סמן רשמי לגרסה שנשמרה באמסטרדם והקשר האוסף.
הודעה על עבודהמוזיאון וולרף דאי ריצ'רץ
נתוני גרסת קלן ומידע על בניית פרספקטיבה.
שאלות נפוצות
גשר לנגלואה בשמונה תשובות מדויקות
מתי צייר ואן גוך את לה פונט דה לנגלואה?
הגרסה ממוזיאון קרולר בוגמולר מתוארכת לאמצע מרץ 1888, שבועות ספורים לאחר הגעתו של ואן גוך לארל. גרסאות ומחקרים אחרים שייכים לאותו מעיין.
היכן נמצא הציור המקורי?
אין מקור אחד תחת הכותרת הזו. גרסה F 397 /JH 1368 נמצאת במוזיאון Kroeller kaumüller באוטרלו; גרסאות אחרות נשמרות במיוחד במוזיאון ואן גוך באמסטרדם ובמוזיאון Wallraf kaumrichartz בקלן.
כמה גרסאות של פונט דה לנגלואה יש?
המספר משתנה בהתאם לעבודות הכלולות: מוזיאון קרולר-מולר מזכיר ארבעה ציורים, שני רישומים, צבעי מים וסקיצה; מוזיאון וולרף-ריצ'רץ מזכיר חמישה ציורים של המוטיב. השווה את המוזיאון, המידות והמספר הקטלוגי של כל גרסה.
מדוע הגשר מזכיר את הולנד?
הגשר המתרומם ונוף התעלה יכולים לעורר עבור ואן גוך את העבודות ההידראוליות של מדינת הולדתו. בארל הוא משלב את הזיכרון הזה של הצפון עם האור והצבעים של פרובנס.
איזה תפקיד ממלאים הדפסים יפניים?
ואן גוך עצמו משלב את בהירות האווירה, המים הצבעוניים ואפקטים דרומיים מסוימים עם הדפסים יפניים. ניתן לראות את השפעתם בקווי המתאר, במשטחים הפשוטים ובמסגור, מבלי שזו תהיה העתקה ישירה.
למה נשות הכביסה חשובות?
הם מעגנים את הגשר בפעילות יומיומית, נותנים קנה מידה ומאזנים את האלכסון של התעלה. הבגדים שלהם גם מביאים פתקים צבעוניים קטנים לחזית.
איזה פורמט עלי לבחור לשעתוק?
שמרו על הפרופורציות של הגרסה שנבחרה ומדדו את הקיר ביחס לרהיט שמתחת. מסגור הגשר תומך בפורמט אופקי בינוני או רחב, בתנאי שנשמר רתיעה מספקת.
איך לזהות רבייה נאמנה?
תחילה בדוק את גרסת הייחוס, יחס רוחב לגובה ומקום הדמות. לאחר מכן התבונן ביחסים בין כחול, צהוב, כתום וירוק, כמו גם את כיוון המפתחות: התבליט לא צריך להיות אחיד.
ראה רגע לפני הבחירה
הגשר מפורסם; הגרסה המדויקת עושה את כל ההבדל
החזרה למכתבים והודעות מוזיאליות חושפת יצירה פחות אגדית ויותר מרתקת: בנויה בשיטתיות, לקוחה מכמה זוויות ומתוחה בין הזיכרון ההולנדי, הצבע הפרובנסלי ותרבות הדימוי היפנית.
גלה את גרסת קרולר של מולר
0 תגובות