פרשת המאה · 1911 -1914
הטיסה של המונה ליזה בשנת 1911
ציור שהוסר ביום שני בבוקר, חקירה מלאה בהובלות שווא ועובד איטלקי נמצא עשרים ושמונה חודשים לאחר מכן: כך הפכה ידיעה ליצירת מופת נערצת לפנים גלובליות.
הנקודה המהותית
התהילה לא באה מכלום
לפני 1911, המונה ליזה כבר הייתה יצירה מוערכת של אמנים, סופרים ואניני טעם גניבה לא יצרה את איכותה: היא שינתה את קנה המידה של תהילתה.
במשך עשרים ושמונה חודשים, עיתונים צרפתיים וזרים שיחזרו את פניו, סיפרו על החקירה, המציאו לידים ועקבו אחר כל טוויסט מיליוני קוראים שלא פקדו את הלובר למדו אז לזהות את החיוך של המונה ליזה.
לפני היעלמות
ציור קטן בסלון קארה גדול
לואי ברואד צייר את הנוף הזה של הלובר בשנת 1911: המונה ליזה מופיעה בין פורמטים גדולים, מוגנים לאחרונה על ידי חלון למכשיר אין שום דבר של מעקב עדכני החדרים נסגרים בימים מסוימים, העובדים נעים בחופשיות והעבודות מועברות באופן קבוע לצילום.
לואי ברו, מבט על הסלון קארה, 1911 ציור זה הוא בעל ערך במיוחד להבנת ההקשר החומרי של הטיסה.
שחזור
בוקר יום שני בלובר
המוזיאון סגור לקהל הרחב
יום הסגירה מספק סביבת עבודה פחות מפוקחת וינצ'נזו פרוג'ה מכיר את המקום: הוא השתתף, כעובד זגג, בהתקנת מיגון מול ציורים.
הצבע מוסר
הסיפורים מסכימים על המהות: השלט מנותק, מופרד ממסגרתו ומהגנה עליו, ואז נלקח משם. הפרטים המדויקים של המסע וקיומם האפשרי של שותפים נותרו בדיון.
המסגרת נטושה
המסגרת ואלמנטים מגנים מסוימים נמצאים על גרם מדרגות שירות קל יותר להסתיר ציור עץ קטן ממה שמבקר מודרני היה מדמיין.
פרוג'ה נעלמת בפריז
לבוש כמו עובדי מוזיאון על פי שחזורים, הוא משתלב בפעילות הבניין המונה ליזה נשארה אז מוסתרת בחפציה בפריז במשך יותר משנתיים.
יום שלישי 22 באוגוסט
לואי ברוד מוצא קיר ריק
הצייר לואי ברודו מגיע לעבוד בחדרים במקום לה מונה ליזה הוא רואה רק את הווים או את המיקום שנותר ריק אנחנו מניחים תחילה שהיצירה הורדה לסשן צילומי: תנועה מסוג זה אינה יוצאת דופן.
כאשר שירות הצילום מאשר כי אינו מחזיק בציור, ההתראה הופכת כללית הלובר נסגר, המשטרה עורכת חיפוש בבניין ובוחנת את המסגרת הנטושה החדשות בקרוב בכל העיתונים.
זה לא רק היעדר ציור: זה הדימוי של הריק הזה שקובע את המקרה.
חקירה לא מושלמת
רמזים, טעויות ולחץ ציבורי
טביעת רגל ניתנת לניצול, אך חתוכה בצורה גרועה
החוקרים מציינים עקבות של אלמנטים נטושים. עם זאת, קבצי ההשוואה והנהלים נותרו מקוטעים, מה שתורם לאפשר לפרוג'ה לעבור.
עובדים לשעבר נחקרים ללא תוצאה
פרוג'ה מוכר לאתר וייחקר. עם זאת, הפרופיל שלו אינו מפעיל את האימות המכריע שיכול היה לקרב את זהותו לרמזים קודם לכן.
אבטחת המוזיאון שנויה במחלוקת פומבית
גניבה חושפת את הפגמים של ממסד עצום: תנועת עובדים, תנועת עבודות, בקרות לא שוויוניות ומלאי שקשה לסנכרן.
נעצר ב-1913
הגנב זיהה
וינצ'נזו פרוג'ה, אדם שכבר מעורב בחקירה
איטלקי שבסיסו בפריז, פרוג'ה עבד בחברה האחראית על התקנת חלונות מגן בלובר. ניסיון זה נותן לו ידע קונקרטי על ההגדרות, הגישה והשימושים של המוזיאון.
הוא לא פורץ מרהיב. היתרון שלו הוא בעל מראה ומחוות של עובד מורשה.
הוא טוען שהוא פועל מתוך פטריוטיות. לאחר מעצרו אמר כי הוא רוצה להחזיר את העבודה לאיטליה.
הצדקה זו מטעה מבחינה היסטורית. ליאונרדו הביא את היצירה לצרפת, שם היא נכנסה לאוסף המלכותי; זה לא היה שלל נפוליאון.
שאלת השותפים נותרה במחלוקת. פרוג'ה הוא הגנב המורשע, אך לא כל נסיבות המעשה מבוססות באופן סופי.
לידים כוזבים
אפולינר, פיקאסו והחשוד באוונגרד
החקירה נסחפת כאשר קרוב משפחה של גיום אפולינר מקושר לגניבות קודמות של עתיקות קטנות בלובר המשורר נעצר ב-7 בספטמבר 1911 ונעצר למשך כשבוע פבלו פיקאסו, שרכש פסלונים מהמוזיאון מבלי שידע תמיד את מקורם בבירור, נמשך גם הוא לפרשה.
פרקים אלו מקשרים לרגע גניבה עם האוונגרד האמנותי, אך לא אפולינר ולא פיקאסו גנבו את המונה ליזה. נוכחותם בסיפור מלמדת מעל הכל על הלחץ המופעל על כוח משטרה שחייב לייצר חשודים מול הרגש הלאומי.
פירנצה, דצמבר 1913
המלכודת נסגרת אצל סוחר אמנות
תחת שם משוער, פרוג'ה יצרה קשר עם העתיקות הפלורנטיניות אלפרדו גרי והציעה להחזיר את הציור לאיטליה תמורת פרס. גרי מערב את ג'ובאני פוגי, מנהל האופיצי. הפאנל, סימניו וההיסטוריה החומרית שלו מאפשרים לזהות את המקור.
צילום של חזרת היצירה ללובר ב-1914 הקהל, הפקידים והעיתונות הפכו את השיבה לטקס.
אפקט המדיה
למה הפרשה הופכת אותה לגלובלית
גניבה מאגדת ארבעה מנגנונים שתרבות ההמונים של תחילת המאה ה-20 יודעת להעצים: פנים הניתנות לזיהוי מיידי, חידה גלויה, חשודים מפורסמים ותוצאה מרהיבה.
הפנים בכל העיתונים
כדי למצוא את הציור, אנחנו מדפיסים את התמונה שלנו השידור המשטרתי הזה הופך לקמפיין עולמי לא רצוני.
עשרים ושמונה חודשים ללא תגובה
היעדרות נותנת לעיתונים זמן להפיק שמועות, קריקטורות, שירים והשערות.
משורר, צייר, פועל ושוטרים
הפרשה מציעה הפצה ראויה לרומן: אפולינר, פיקאסו, פרוג'ה והאחראים על הלובר.
גיבורה שנמצאה
התערוכה באיטליה ואז החזרה לפריז מעניקות לסיפור סוף קולקטיבי, גלוי ומהולל.
לפני והיום
מהסלון קארה לסאלה דה אסטייטס
הפאנל המקורי
צבועה על לוח צפצפה במידות צנועות, המונה ליזה יכולה להיות מועברת פיזית. ההגנה הנוכחית שלו מגיבה לסולם שונה לחלוטין של סיכון ונוכחות.
מצגת שהפכה גלובלית
ויטרינה ממוזגת, מרחק בטיחות וזרימת מבקרים מאורגנת: המכשיר העכשווי מספר גם את סיפור האיומים, מגניבה ועד שימור.
מיתוסים ועובדות
שש הצהרות נבדקו
"הגניבה הפכה את המונה ליזה למפורסמת".
היא כבר זכתה להערצה, אבל הפרשה העניקה לה מוניטין פופולרי ובינלאומי חסר תקדים.
"נפוליאון גנב את הציור מאיטליה".
היצירה נכנסה לאוסף המלכותי הצרפתי לאחר שהותו של ליאונרדו בצרפת, הרבה לפני מסעות נפוליאון.
"פיקסו גנב את המונה ליזה."
שמו מופיע בגלל פסלונים שנלקחו בעבר מהלובר, לא כמחבר גניבת הציור.
"פרוג'ה הייתה חלק מקונספירציה גדולה."
תיאוריות של נותני חסות וזיופים עדיין מסתובבות, ללא הוכחה היסטורית מכרעת.
"הידע שלו על הלובר איפשר גניבה".
עבודתו כזגג מעניקה לו היכרות קונקרטית עם המבנה וההגנות.
"מבקרים באו לראות את הכיכר הריקה".
היעדרו של הציור הפך למחזה ולסמל לחוסר האונים של המוזיאון.
לאחר חקירה, תסתכל על העבודה
מצא את נוכחות המונה ליזה
רפרודוקציית השמן המצוירת ביד שלנו מאפשרת לך למצוא את הדוגמנות של הפנים, את המעברים של הספומאטו ואת עומק הנוף על משטח ציורי אמיתי.
גלה את השעתוק של המונה ליזה ראה את אוסף לאונרדו דה וינצ'ישאלות נפוצות
טיסת המונה ליזה בקצרה
מי גנב את המונה ליזה ב-1911?
וינצ'נזו פרוג'ה, עובד איטלקי שעבד בהתקנת חלונות בלובר, נעצר ברשותו של הציור ולאחר מכן הורשע ב-1914.
מתי נגנבה המונה ליזה?
הגניבה התרחשה ביום שני ה-21 באוגוסט 1911, היום בו נסגר המוזיאון ההיעלמות צוינה למחרת, יום שלישי ה-22 באוגוסט.
כמה זמן המונה ליזה נעלמה?
כעשרים ושמונה חודשים: מ-21 באוגוסט 1911 ועד להחלמתו בפירנצה ב-12 בדצמבר 1913.
למה פרוג'ה גנב את הציור?
הוא טוען שרצה להחזיר את העבודה לאיטליה המניע הפטריוטי הזה הוא הצהרתו; זה לא מוכיח לא את היעדר עניין פיננסי ולא את קיומה של תוכנית מורכבת יותר.
האם פיקאסו נחשד?
שמו נקשר לחקירה מכיוון שרכש פסלונים שנגנבו בעבר מהלובר. הוא לא נמצא אחראי לגניבת המונה ליזה.
איפה נמצאה המונה ליזה?
בפירנצה, לאחר שפרוג'יה הציעה את הציור לסוחר אלפרדו גרי. ג'ובאני פוגי, מנהל המשרדים, השתתף באימותו.
0 תגובות